הגדלת תפקידו של הבנק בשרשרת האספקה הגלובלית 

ארגונים בעלי שרשראות אספקה גלובליות מבינים שניהולן היעיל הוא קריטי להמשך הצלחתו של הארגון בכלכלה התחרותית של המאה ה- 21, מתוך מציאות זו צמחו בשנים האחרונות בעולם מוצרים טכנולוגיים ובנקאיים חדשים המפשטים ומייעלים את ניהול שרשראות האספקה הגלובליות ומשנים את הדרך בה משתמשים ארגונים בבנק שלהם.

ניהול שרשרת האספקה הוא במהותו אינטגרציה של ניהול הביקוש וההיצע בין ובתוך כל החברים בשרשרת האספקה. תהליך זה מתייחס לכלל פעולות התכנון והניהול של מקורות אספקה, ייצור, רכש, אחסון הפצה וניהול לוגיסטי בדגש מיוחד על השגת שיתוף פעולה ותיאום בין כל הגורמים המעורבים להשגת יעילות מקסימאלית. המונח נטבע בתחילת שנות ה 80 על ידי חברת הייעוץ האמריקאית Booz Allen Hamilton וכיום הוא שגור על פיו של כל סטודנט למנהל עסקים הלומד כי חברה הרוצה להישאר תחרותית חייבת לספק מענה מהיר לדרישות הלקוח תוך צמצום כלל העלויות התפעוליות הכרוכות בכך. בעידן הגלובליזציה בו מטה חברה נמצא בארץ מוצאה, הספקים פרושים על פני מספר מדינות מתפתחות והלקוחות נמצאים במדינות המפותחות הופך ניהול שרשרת האספקה למורכב ביותר.

לב ליבה של שרשרת האספקה הגלובלית מורכב מפעילויות סחר בינלאומי כלומר יבוא ויצוא של טובין. מחקרים שונים שבוצעו ע"י מוסדות פיננסיים וחברות ייעוץ מעריכים כי כיום 81% מפעולות הסחר הבינלאומי בעולם אינן מתבצעות בעזרת הכלים הבנקאיים המסורתיים לסחר חוץ (אשראי דוקומנטרי או דוקמנטים לגבייה) המבטיחים לפחות חלקית את קיום העסקה, אלא באמצעות פעולות "חשבון פתוח" כלומר העברות כספים ישירות מהיבואן ליצואן ללא בטחונות. מגמה זו נובעת ממחירם הגבוה של הכלים הבנקאיים המסורתיים והסרבול והעיכובים הכרוכים בשימוש בהם. כלומר בעוד שרשרת האספקה הפיסית הופכת ליותר מתוזמנת ויעילה, נשארו כלי המסחר המסורתיים מאחור ותפקידו המסורתי של הבנק כמתווך וספק של ניהול פיננסי וניהול סיכונים השתנה בהרבה.
מצב זה משאיר בידי הארגונים את האחריות לניהול זרימות המידע, תפקיד אותו מילאו בעבר הבנקים בעזרת כלי המסחר המסורתיים, ארגונים אלו לוקחים על עצמם תפקיד עתיר עבודה פקידותית וניירת שאינם בנויים לבצע. להמחשה: נניח כי אני בעל עסק המזמין 1000 ברווזי אמבטיה מספק באסיה ואני רוצה לדעת האם 1000 הברווזים הגיעו למרכז ההפצה, לצורך כך עלי לקבל אישור שהמשלוח אכן יצא ולבצע בדיקה ידנית המוודאת שאכן כל הפריטים שהוזמנו במשלוח מפורטים על גבי תעודת המשלוח, כך שכשתתקבל החשבונית אדע שזה בסדר להעביר לספק את התשלום. התהליך הידני של בדיקת הניירת והעברתה הלוך וחזור תוך ניסיון לתאם בין כל מקורות המידע מהם מקבלים את המסמכים הוא תהליך עתיר עבודה ומסורבל המאפשר פתח רחב לטעויות אנוש.

על מנת להתמודד עם הנושא הבינו בנקי מסחר מובילים כי עליהם להציע ללקוחותיהם שירות כולל ומשתלם המאפשר ניהול יעיל של זרימות המידע והתשלומים בין כל הגורמים בשרשרת האספקה ומספק תמיכה ללקוח בנקודות ההחלטה החשובות כמו למשל בנקודה בה על הארגון להחליט האם להעביר את התשלום לספק. לצורך כך פותחו כמה פלטפורמות סחר חוץ מבוססות רשת לצורך שיתוף מידע בין הצדדים,אולם פתרונות אלו לא נותנים מענה מלא וכדי שיפעלו בצורה טובה נדרש כי כל הצדדים בעסקה ישתמשו בפלטפורמת המסחר של אותו בנק. לכן השיקה באפריל 2007 חברת סוויפט העולמית את ה- Trade Service Utility שירות מרכזי להצלבת מידע בנושא סחר חוץ אשר נגיש בהשקעה לא גדולה לכל בנק הרוצה להצטרף ומאפשר להצליב מידע גם אם כל צד בעסקה משתמש בשירותיו של בנק אחר. בשירות זה החלו להשתמש מרבית הבנקים המובילים בעולם כשבינהם ניתן למנות את:
JPMorgan Chas, UBS, BNP Paribas Abn Amaro, HSBC, Citigroup, Deutsche Bank,
ועוד רבים אחרים.

אם נשתמש בדוגמא הקודמת הרי כעת אם הזמנתי 1000 ברווזי אמבטיה אבל רק 900 נשלחו בפועל, שני הצדדים מיודעים אלקטרונית לגבי הסתירה והם מקיימים תקשורת און-ליין שתעזור להם להגיע להחלטה מהירה המיישבת את הסתירה כמו למשל לשלם רק תמורת 900 ברווזים או לשלם תמורת 1000 ולקבל זיכוי תמורת 100.

לסיכום בנקים המאמצים כלים חדשניים בתחום שרשרת האספקה ייצרו ערך משמעותי ללקוחותיהם בכך שיגשרו על הפער שבין זרימת הסחורות לבין זרימות המידע והכספים התואמות, יאפשרו חיסכון בעלויות ובזמן עבודה, יאפשרו ניצול טוב יותר של ההון ויציעו אפשרויות מימון עדיפות.
ישנה חשיבות רבה לכך שנגישות לשירותים אלו תהיה קיימת במדינת ישראל בה נמצאות חברות רבות המתחרות בשוק הגלובלי וזקוקות ליתרונות אלו.